תל יוסף
חסר רכיב

חקלאות

חקלאות עבר והווה

חקלאות תל יוסף – אגודה שיתופית חקלאית המאגדת בתוכה ארבעה ענפים:

• גד"ש – 12,000 דונם. מגדלים חיטה, תלתן, חומוס, חמניות, אפונה, תירס, שעועית, שום, אבטיח גרעינים, עגבניות, גזר וקצח 
• אסם – מכון לניקוי זרעים מטפל בכ-1500 טון זרעים בשנה עבור הגד"ש שלנו ושל לקוחות חיצוניים. 
• לול – מייצר כ-1200 טון פטם בשנה המשווק לאינטגרציית מילועוף. 
• פרדס – כ-400 דונם של אשכוליות אדומות ולבנות, פומלית, מינאולה ואור סה"כ הרווח הממוצע – 5 מליון ₪ בשנה .

ענף גדולי השדה בתל יוסף, קיים למעשה מראשית ימיו של הקיבוץ, 1921, והוא מהוותיקים והגדולים בעמק. שטחי ההשקיה של הענף נחלקים בין השקיה בקו-נוע, כ-6,000 דונם וטיפטוף כ-3,800 דונם. יתרת השטח הינו לגידולי בעל

בתחילת הדרך איפיינו את סל הגדולים בתל יוסף, גידולים שהיוו מענה לצרכים המיידיים בקיבוץ, כגון מזון לבעלי החיים, כולל חיטה וגידולי שחת למיניהם, ולצרכי היישוב, כגון גן הירק. בהמשך, במסגרת ההתנסויות במגוון גידולים אפשריים, ניטע כרם בתל יוסף ואף גידלו קפה. בסוף שנות ה 50 החלו בתל יוסף לגדל כותנה והקדישו לכך שטחים נרחבים.
לאורך כל השנים היוו הכותנה והפלחה ענפים מרכזיים בכלכלת היישוב ובהווי החיים בו.


היו שנים של יריבויות ומתחים בין הכותנה לפלחה ושנים של שיתוף פעולה.
היו "פינוקים" מיוחדים לקוטפי הכותנה ולקוצרי החיטה- "ארוחת ארבע", ונוצר הווי ייחודי לענף. עם הקמת המאגר הצפוני והרחבת שטחי השלחין, מהלך מכונן בחקלאות תל יוסף, בניהול אריה לוין ויוסי אברהם, אוחדו 2 הענפים לענף גידולי שדה. ההטמעה בפועל, לקחה למעשה כ 10 שנים ורק משנות ה- 90, פועל הענף כענף אחד ומאוחד.

עם השנים, המשכנו לנסות וללמוד את האפשרויות המיטביות בתנאי האקלים, השטח ומגבלות המים שלנו, למציאת מגוון סל הגידולים המאפשר רווחים מקסימליים.

בין ההחלטות הראשונות במסגרת תהליך השינוי בוצעה בתל יוסף הפרדה של החלק העיסקי והקהילתי בקיבוץ. עקב כך, הוחלט על הקמת תאגיד החקלאות הכולל את הגד"ש, האסם, הלול והפרדס.

חקלאות תל יוסף כיום
לגשם הניתן בעיתו, בפיזור ובאופן הנכון, משמעות רבה- אך התוצאות משקפות למעשה
גם את הידע והניסיון המצטברים ופעילות מגמתית מכוונת.
אנו מתחילים סוף סוף לקצור את הפירות של המדיניות האסטרטגית שאנו מקיימים באופן נחוש ומכוון לשיפור תוצאות וצמצום הוצאות.
מדיניות צמצום מהותי בריסוסים, תורמת לחסינות וטיפוח אוכלוסיות "מגינים" טבעיים בשטח, כפי שלמדנו מניסיוננו בגידולים האורגניים, נחסכות עלויות ונרכשת יכולת עמידות לאורך השנים.
מבחינתנו – זהו נכס חשוב.
למדנו לצמצם בעבודות כגון עישוב, דילול חמניות ועוד, שתועלתן אינה מצדיקה את ההוצאה וכן לחסוך ברכישת כלים חקלאיים וליזום שיתופי פעולה ברכישת כלים חקלאיים גדולים ועוד.

    
הגד"ש מחוייב לעיסוק מתמיד בהכשרת קרקעות נוספות לגידול ותגבור מערך השטחים בהשקיה, ניהול מחושב של משאבי המים והקרקעות שלנו והבנת ההשלכות בראיה עתידית בתכנון סל הגידולים. לצורך כך נדרש לימוד וניתוח שוק הבורסה העולמית, מגמות המסחר בסחורות היסוד וההשלכות של התנודות בו, ובחינת ההשפעות של תהליכים ואירועים ברחבי העולם, על צפי הביקושים ורמות המחירים, לצורך- תכנון חלקו של כל גידול בסל הגידולים.



חשיבות מיוחדת מוקדשת לפיתוח הגידולים האורגניים בתל יוסף. צפי הגידול בביקושים בתחום זה לצד ההשפעה הניכרת של קיומו על מערך הגידולים בכלל, מוביל אותנו להגדיל בזהירות אך בהתמדה את הפלח הזה בסל הגידולים שלנו.
במקביל, אנו מתנהלים מול רשויות ארציות כמע"צ, שרות בתי הסוהר, רכבת ישראל, רשות ניקוז, קק"ל ועוד- מתוך שמירה על כל שעל אדמה ותביעת הפיצוי הראוי לכל פגיעה במתווה השטחים או התשתיות שלנו.
לצד זאת אנו בוחנים ומקדמים יוזמות המכשירות ערוצי הכנסה אפשריים נוספים ותורמים לשימור וטיפוח איכוה"ס כגון הנחת משטחים סולאריים, כינון חוות טחנות רוח ועוד.
ברור לנו היום יותר מתמיד, שהמציאות מחייבת אותנו לצד המשך התפעול והניהול הרגיל של אמצעי היצור ונכסי המים והקרקע שלנו, לשאוף תמיד לייעול המאפשר מיקסום רווחים, ולאיתור הזדמנויות ואפיקי הכנסה נוספים, ליצירת תשתית רחבה יותר לעתיד.
     


רבים הגורמים המשפיעים על תוצאות השנה החקלאית ואנו משתדלים להיערך עם מקדמי ביטחון לקראת הבאות ולמקסם את ההשפעה שלנו לטובת רווחים גבוהים. אולם בסופו של דבר, הגורם החשוב ביותר בשרשרת הגורמים המשפיעים- הוא הגורם האנושי.
באגש"ח תל יוסף, התגבש צוות אחראי ומקצועי, המשתתף תדיר בהשתלמויות והכשרות ומשכלל את התמקצעותו ומיומנויותיו, צוות מסור, מעורב ומגובש, הפועל מתוך שליחות ומחוייבות אמיתית להצלחה. צוות כזה, הוא נכס לא פחות חשוב – אם לא יותר, מהנכסים האחרים בהם בורכנו.





אנו רואים חשיבות רבה מאוד בהמשך שימור רוב מוחלט לעבודת החברים בענף, ומעודדים את השתלבות החברים במסגרות לימוד להתמקצעות הצוות, וטיפוח השתלבות הדור הצעיר.





חסר רכיב