אבני דרך
תולדות הקיבוץ
תל יוסף, השוכן במזרחו של עמק יזרעאל - עמק חרוד, נוסד בי"ב בכסליו תרפ"ב, 13 בדצמבר 1921.
הקבוץ משתייך לתנועה הקבוצית המאוחדת - התק"ם.
ניתן לחלק את תולדות תל יוסף לשלש תקופות:
א. תקופת גדוד העבודה 1921 - 1929
ב. התקופה עד קום המדינה 1929 - 1948
ג. תקופת מדינת ישראל 1948 - עד ימינו
פרק א. תקופת גדוד העבודה:
"גדוד העבודה" היא תנועת חלוצים הנקראת על שמו של יוסף טרומפלדור. יוסף טרומפלדור, בהיותו בשבי יפן, (1906), הגה את הרעיון להקמת "מושבות קומונליות" (ישובים שתופיים), בארץ ישראל. ב-1912 עלה לארץ עם קבוצה מחבריו שהקימו ישוב שתופי בחוות מגדל ליד הכנרת. דרכו של הישוב השתופי לא צלחה וחבריו התפזרו.
'נהגי הפרדות' ו'הגדוד העברי'
בתקופת מלחמת העולם הראשונה הקים טרומפלדור את גדוד "נהגי הפרדות" שלחם עם הצבא הבריטי בחזית גליפולי. לאחר שפוזר גדוד זה, הקים טרומפלדור יחד עם ז'בוטינסקי את 'הגדוד העברי' שהצטרף לגנרל אלנבי בכבוש ארץ ישראל.
עם ראשית המהפכה הקומוניסטית נסע טרומפלדור לרוסיה וארגן יחידת חיילים יהודית בצבא המהפכה שנועדה להגנה עצמית בפני פורעים. לאחר מכן הצטרף לתנועת "החלוץ" ועמד בראשה. בתקופה זו פיתח את הרעיון להקמת 'גדודי עבודה' של צעירים,שיעמידו את עצמן לתקופה של שנתיים – שלש, לרשות העם היהודי
בארץ ישראל, בסוף 1919, חזר טרומפלדור לארץ להכין את הקרקע לעלית חבריו החלוצים מרוסיה. בארץ החל טרומפלדור להקדיש את כל מרצו לרעיון איחוד תנועת הפועלים. על בסיס רעיון זה הוקמה לימים ההסתדרות הכללית. בינתיים, לרגל המצב הביטחוני, נקרא טרומפלדור לארגן את ההגנה בגליל, ושם נפל בי"א באדר תר"פ.
הקמת גדוד העבודה
חניכיו של טרומפלדור ב"החלוץ", ראשוני העלייה השלישית, עבדו בסלילת כבישים, במקומות שונים בארץ. חצי שנה לאחר נפילתו של טרומפלדור, הקימו חניכיו, ביום י"א באלול תר"פ (1920), במחנה סוללי הכבישים ליד טבריה, תנועה ארצית הנושאת את שמו:
"גדוד העבודה וההגנה ע"ש יוסף טרומפלדור".
התנועה, שחבריה הצטיינו בלהט ציוני סוציאליסטי, קבעה במצעה את הרעיון להקמת "קומונה כללית של העובדים העבריים בארץ ישראל".
ייבוש ביצות העמק והקמת תל יוסף
בראשית שנות העשרים רכש יהושוע חנקין עבור הקרן הקיימת שטחי אדמה גדולים בעמק יזרעאל ובעמק חרוד. השטחים היו גדולים ושוממים ושלטה בהם הקדחת.
מוסדות הישוב בארץ הבינו כי רק גוף גדול ומאורגן, הנכון לכל הקשיים, יהיה מסוגל לכבוש את אדמות העמק, ליבש את ביצותיו ולהפכן לגן פורח.
המשימה לכבוש את עמק חרוד הוטלה על גדוד העבודה. הגדוד מצדו ראה בזאת הזדמנות להגשים את חזון "הקבוצה הגדולה", קבוצה שתמנה אלפי חברים שיתרכזו במספר ישובים קרובים זה לזה ויתפרנסו מחקלאות, מתעשיה, תירות, שרותים וכדומה.
קבוצות של חברים מפלוגות גדוד העבודה בראש העין ובמגדל, עלו ביום י"ח אלול תרפ"א למעין חרוד והקימו את פלוגת עין חרוד. שלושה תדשים מאוחר יותר, בי"ב כסליו תרפ"ב, עלו קבוצות נוספות מחברי הגדוד והקימו את תל יוסף.
שנים אחדות הוו תל יוסף ועין חרוד משק אחד בשני מקומות. אך כעבור זמן לא רב, נתגלעו בגדוד חלוקי דעות בדרך השימוש בכספי המוסדות המיועדים לפתוח המשק. בהחלטה שנתקבלה בהסתדרות הכללית נפרדו שני המשקים תוך חלופי חברים.
פלוגת תל יוסף נשארה בגדוד העבודה ופלוגת עין חרוד פרשה ממנו והקימה גוף ארצי נפרד
תל יוסף - נקבע כמרכז גדוד העבודה והכשרת מפקדי ההגנה ומעצב את אופיו כמשק חקלאי לאחר הפילוג היתה פלוגת תל יוסף למרכז גדוד העבודה.
לימים הצטרף לגדוד קבוץ כפר גלעדי, הוקמה רמת רחל ונוסדו מספר פלוגות עירוניות.
התסיסה הרעיונית בגדוד הביאה לפרישתן של שתי קבוצות נוספות: האחת "השמאל" שחלק גדול מחבריה ירד לרוסיה והקים בקרים קבוץ דומה בשם "וויה נובה", (דרך חדשה באספרנטו), והשניה, קבוצת "מושבניקים" שהקימו את כפר ויתקין.
בשנים הראשונות לקיומו של קבוץ תל יוסף נקבע אופיו של המשק כמשק החקלאי מעורב. עקב כך נערכו באותם שנים ניסיונות בענפי חקלאות רבים ובשיטות גדול שונות להתאימם לתנאי המשק והאזור.
בתקופה זו ניטעו כרם א', כרם ב', מטע זיתים וחלקות ניסיוניות של מטעי נשירים. כמו כן נוסו מטעי בננות שלא התאקלמו באזור.
מן השנים הראשונות לקיום הקבוץ, היו חבריו פעילים ב"הגנה". בתקופת גדוד העבודה נערכו בתל יוסף הקורסים הראשונים של המפקדים ב"הגנה".
"זכות ראשונים לתל-יוסף"
בתחומים רבים היה למשק תל יוסף "זכות ראשונים": מאור חשמל בחדרי חברים, בחצר ובענפי המשק, תזמורת כלי נשיפה, מכונת ראינוע ששמשה גם את שאר ישובי העמק, טרקטור זחל, קומביין ראשון, בריכת אגירה ועוד.
בסוף שנות העשרים הצטרפה לתל יוסף קבוצת חברים מכפר גלעדי -תל חי וכן הצטרפה לתל יוסף קבוצת "במחנה", קבוצת חלוציםמצ'כיה שישבה ברחובות.
בסוף שנות העשרים, בעקבות המשבר הכלכלי בארץ התפוררו הפלוגות עירוניות ושלושת קיבוצי הגדוד הצטרפו לקבוץ המאוחד.
תקופת הגדוד - אבני דרך:
י"א באלול תר"פ 1920- יסוד גדוד העבודה ליד חמי טבריה.
י"ט באלול תר"פ 1920- העלייה למעין חרוד - כבוש עמק חרוד
י"ב בכסליו תר"פ 1920- פלוגה מן הגדוד עולה לתל שיך חסן ומקימה את תל יוסף.
כ' בסיון תרפ"ג 1923- פלוגת עין חרוד פורשת מגדוד העבודה.
תרפ"ז 1927- קבוצת ה"שמאל" עוזבת את הגדוד ויורדת מן הארץ
תרפ"ז 1927- קבוצת ותיקים פורשת מהגדוד ומיסדת את כפר ויתקין
תרפ"ח 1928- פלוגת גדוד העבודה ברחובות מצטרפת לתל יוסף.
תרפ"ט 1929- מאורעות אב תרפ"ט, התקפה ישירה על המשק. התקפה
נהדפה לא היו נפגעים.
תר"ץ דצמבר 1929- גדוד העבודה מתאחד עם הקבוץ המאוחד.
מספר חברי תל יוסף לאחר הפילוג בגדוד כ- 230
מספר חברי תל יוסף עם הכניסה לקבוץ המאוחד כ- 200
פרק ב. תל יוסף בתקופת טרום המדינה (1929 – 1948):
היסודות ליישוב הקבע כאחד ממשקי החקלאות הגדולים בארץ
לאחר שנים אחדות של פיצול המשק: בתל יוסף מטה, על ראש גבעת
קומי ובמשק ההולך ונבנה למרגלות הגבעה, הסתימה בנית ישוב
הקבע.
בקיץ תרפ"ט 1929, נסתיימה העברתו של המשק לישוב הקבע.
ביצות העמק כבר יובשו. החלה תקופה של התרחבות וקליטה. נרכשו
קרקעות נוספות מהכפר שטה ומהכפר קומי, הוקמה אגודת המים
האזורית ונתווספו מי בארות על מי המעיינות הקיימים.
בראשית שנות השלושים ניטע הפרדס לרגלי הגלבוע ומטע נשירים
ליד חצר המשק.
מספר ענפי החקלאות גדל, למעשה לא היה גידול חקלאי בארץ שלא
נוסה גם בתל יוסף. ענפי החקלאות שנקלטו באזור התרחבו, פותח
ענף המדגה ותל יוסף היה ועודנו אחד ממשקי החקלאות הגדולים בארץ.
ניצני תעשייה ופיתוח אגודות ושירותים אזוריים
ביישוב המתפתח צצים ניצנים ראשונים של תעשיה, מפעל להפקת שמן אתרי, מפעל המתכת והשותפות בדפוס הקבוץ המאוחד בעין חרוד שהפך לימים
לדפוס תל יוסף.
משק תל יוסף שותף בהקמת מפעלים אזוריים בהם: "אגודת המים",
"הזית", וקואופרטיב ההובלה "בית שאן חרוד". וקואופרטיב
להובלת נוסעים "העמק" שהפך לימים ל"אגד".
התמודדות ממושכת עם התקפות הפורעים
במאורעות 1936, נערכה על המשק התקפה. הפורעים פרצו לחצר ונהדפו תוך אבדות. במשק לא היו נפגעים. נערכו התקפות חוזרות ונשנות על עובדי הכרם והפרדס, חברים רבים מתגייסים לחיל הנוטרים. לאחר פרוץ מלחמת העולם השניה, מתגייסים חברים לצבא הבריטי ולפלמ"ח. עול עבודה כבד הוטל על הנשארים בבית. תל יוסף מהווה את אחד מבסיסי הפלמ"ח. מחלקות פלמ"ח שסיימו את שרותם בתל יוסף מקימות ומשלימות ישובים שונים ברחבי הארץ.
קליטת עלייה והקמת בית הספר המשותף
קבוץ תל יוסף משתייך לתנועה הארצית "הקבוץ המאוחד". בעזרת התנועה קולט הקבוץ קבוצות של "חלוצים" עולים מצ'כיה, מפולניה ומגרמניה. החלה קליטת חברות נוער מגרמניה ואוסטריה ולאחר המלחמה גם חברות נוער מארצות אחרות ואף חברות נוער מילידי הארץ. חברות נוער אלה יסדו או השלימו ישובים רבים ברחבי הארץ.
באותה תקופה, הוקם בית הספר המשותף לתל יוסף ולעין חרוד. החלה קליטה ראשונה של עולים שהגיעו לארץ בדרכים שונות במהלך המלחמה. הגיעו הדים ראשונים על השואה. חרדת חברים לגורל משפחותיהם באירופה, רבה ביותר. עם הניצחון על הצורר, נערך המשק יחד עם כל הישוב למאבק על פתיחת שערי הארץ, ולקליטת פליטי השואה.
תקופת טרום המדינה - אבני דרך:
1929- הצטרפות לקבוץ המאוחד
1931- התחלת נטיעת הפרדס
1934-1932- הצטרפות חברי "דרור" מהחלוץ הפולני לתל יוסף
1934- קליטת חברת הנוער הראשונה מגרמניה
1936- פרוץ מאורעות 36-39 ליל התקפה קשה על המשק, עשרות חברים מתגייסים לחיל הנוטרים להגנת המשק והאזור. בנים ראשונים מסימים את בית הספר ומצטרפים למשק.
1939- פרוץ מלחמת העולם השנייה, חברים רבים מתגייסים לצבא הבריטי ולפלמ"ח.
1942- הקמת ענף המדגה, הראשון באזור.
1946- "השבת השחורה" חיים חרודי נרצח ע"י חיילים בריטיים ורוב הגברים במשק נאסרים ומובלים למחנות מעצר ברפיח. לקראת קום המדינה מונה תל יוסף כ-430 חברים.
פרק ג. תל יוסף בתקופת המדינה מ-1948 ואילך:
יחד עם כל בית ישראל קבלו חברי תל יוסף בשמחה את החלטת האומות המאוחדות על הקמת המדינה. עם פרוץ מלחמת השחרור התגייסו חברים רבים לצה"ל ליחידותיו השונות. לפלמ"ח, לגולני וליחידות נוספות. חברי תל יוסף השתתפו במלחמה בכל החזיתות. עשרה מחברי תל יוסף נפלו במלחמה זו. עול העבודה במשק הוטל על החברות, על החברים הותיקים ועל בני הנוער.
מאבקים רעיוניים ובסוס תשתית תרבותית מפוארת
לאחר קום המדינה החלו מאבקים רעיוניים בקבוץ המאוחד, המאבקים במשק היו קשים ביותר. והסתיימו בפילוג שחל ב-1952. כ-120 חברים עברו לבית השיטה. תל יוסף הצטרפה לאיחוד הקבוצות והקבוצים אך לא קבלה השלמה במקום החברים שעזבוה. לאחר הפילוג החלה תקופה של התבססות והתרחבות במשק. נקבעו לתל יוסף מכסות המים והקרקע, מספר ענפי המשק הצטמצם. נעלמו ענפים שלא היה בהם יתרון יחסי והורחבו ענפים אחרים.
בעקבות פתיחת שערי הארץ הצטרפו לתל יוסף עולים מפליטי השואה. ב-תש"ט 1949, הוקם בית טרומפלדור, ארכיון ומוזיאון, בית המשמש בית גנזים לפעלו של טרומפלדור ולגדוד העבודה, בית היוצר לתנועה הקיבוצית ולתל יוסף. חברי תל יוסף השתתפו בכל מלחמות ישראל ממלחמת השחרור ועד עתה. שמונה מחברי תל יוסף נפלו במלחמות אלה.
ביסוס החקלאות בתל יוסף כמצטיינת ומובילה
המהפכים הפוליטיים בארץ, המדיניות הכלכלית של הממשלה והשינויים בהתייחסותה לחקלאות, הביאו לירידה חדה ברווחיותה. החתירה המתמדת לייעול, שיפור, התמקצעות ולעליית הפריון, אפשרו למרבית ענפי החקלאות להחזיק מעמד ותרמו לביסוס תל יוסף כמשק חקלאי מצטיין ומוביל באזור ובארץ כולה.
תקופת המדינה - אבני דרך 1948 ואילך:
1944- הקמת בית טרומפלדור
1951- הקמת מכון חליבה מעבר לחליבה מכנית מלאה.
1951- הקמת שכון ותיקים, בנית שירותים בחדרי חברים
1952- הפילוג, 120 חברים עברו לבית השיטה הצטרפות לאיחוד הקבוצות והקבוצים.
1955- הכנסת גדול הכותנה כגדול מרכזי בשלחין
1957 ואילך- הרחבה ניכרת של שטחי השלחין מעבר לשיטות השקיה משוכללות.
1967- הרחבת חדר האכל
1975- מעבר ללינה משפחתית
1990- רכישת דפוס שמואלי, הרחבת הדפוס.
1990 ואילך- הפרטה של רוב הצריכה הפרטית.
סיכום:
תל יוסף מבוססת כיום על מספר ענפים מצומצם: רפת גדולה, מהטובות בארץ, ענף גדולי השדה מהמצטיינים בארץ, מדגה גדול ומתקדם ומספר ענפים קטנים יחסית: לול פיטום, אסם תבואות ופרדס. ענפי התעשיה הקיימים במשק הם: מפעל מתכת, שהוקם עוד לפני קום המדינה וידע עליות וירידות בהתפתחותו, בית דפוס גדול יחסית שראשיתו בבית דפוס קטן שהוקם לאחר הפילוג.
בשנים האחרונות,עם רכישת דפוס מודרני, קבל הדפוס תנופת התפתחות גדולה אך לימים לא צלחה התמודדותו ובסופו נמכר ליזם .מספר החברים במשק נשאר יציב מאז הפילוג בקבוץ המאוחד. דורות התחלפו. בני הדור השני והשלישי מהווים כ-75% מכלל חברי תל יוסף והם הנושאים בעול המשק. במהלך העשורים האחרונים חל שינוי מהותי במערכי החיים בקבוץ. ורוחות "השינוי" המנשבות בארץ לא פוסחות גם על תל יוסף. נרשם ע"י כנעני תמר וגדעון תל יוסף מאי 1999 רוחות השינוי וההפרטה.
לתל יוסף רשומה זכות ראשונים בהובלת תמורות ומהלכים רבים בדברי ימיה.
תל יוסף היה גם בין "החלוצים" בהנחלת ה "לינה משפחתית", ומתוך אותה רגישות לתמורות החברתיות, ואומץ להוביל שינויים, גילה תל יוסף אוזן קשבת לרוחות השינוי וההפרטה, מיד עם תחילתן, ובתום לימוד ובדיקה וקיום דיונים ושיחות בקיבוץ, קיבל הקיבוץ החלטה אמיצה להוביל מהלך מדורג וזהיר של שינוי. צעד אחר צעד, החל הקיבוץ ליישם את השינוי, תוך הקפדה על שמירת הנכסים היקרים לו: "הערבות ההדדית" בכלל והדאגה לוותיקים ולחלשים יותר בפרט, והמשך שמירה וטיפוח ערכי תרבות ומורשת. מאידך, נוכח הרגישות והנחישות הנדרשת בהחלת השינויים, הצביע הציבור בעד מסירת המושכות לידי צוות ניהול חיצוני.
ראשון נבחר רן רונן, שהצליח להעביר תקנון חדש לקיבוץ ובעקבותיו עברה החברה למצב של רשת ביטחון, קריא: הפרטה מלאה ושכר דפרנציאלי, אך עם ערבות הישוב למניעת התדרדרות פרטים לפת לחם, ותוך דאגה ומחוייבות לרווחת הוותיקים ביישוב.
בהמשך התהליך נבחרה לניהול הישוב 'חברת קמה', שהמשיכה את התהליך.
בעקבות תהליך השינוי, התייעלות בניהול הקהילה, וכן מימוש עיסקת תנובה ומכירת מניותיה, הוקל הלחץ הכלכלי. לצד זה, הובילו ההתמקצעות ומיקסום הרווחים בענפים לאיזון הכלכלה ואיפשרה חזרה להשקעה בתשתיות ובפתוח וקידום היישוב.
מדרכות היישוב שבו ונמלאו קולות וצחוקי ילדים, מגרשי השעשועים והמדשאות הרחבות מטופחים, עסקים עולים וצומחים ובהחלט ניכר כי היישוב, חוזר לפרוח.
החתירה למצויינות נמשכת והישגים יוצאי דופן בחקלאות לצד ההתייעלות בקהילה, הובילו לכך ששנת 2009 נסתיימה בתוצאות נאות אשר איפשרו אפילו חלוקת רווחים צנועים לחברי הקיבוץ והקצאת משאבים להשקעה בפיתוח בריכת השחייה.
בספטמבר 2010 , מעודדים מהצמיחה הניכרת ובהמשך לתהליך התגברות המעורבות הקהילתית, מחליטים חברי הקיבוץ לחזור לניהול עצמי.
תל יוסף, השוכן במזרחו של עמק יזרעאל - עמק חרוד, נוסד בי"ב בכסליו תרפ"ב, 13 בדצמבר 1921.
הקבוץ משתייך לתנועה הקבוצית המאוחדת - התק"ם.
ניתן לחלק את תולדות תל יוסף לשלש תקופות:
א. תקופת גדוד העבודה 1921 - 1929
ב. התקופה עד קום המדינה 1929 - 1948
ג. תקופת מדינת ישראל 1948 - עד ימינו
פרק א. תקופת גדוד העבודה:
"גדוד העבודה" היא תנועת חלוצים הנקראת על שמו של יוסף טרומפלדור. יוסף טרומפלדור, בהיותו בשבי יפן, (1906), הגה את הרעיון להקמת "מושבות קומונליות" (ישובים שתופיים), בארץ ישראל. ב-1912 עלה לארץ עם קבוצה מחבריו שהקימו ישוב שתופי בחוות מגדל ליד הכנרת. דרכו של הישוב השתופי לא צלחה וחבריו התפזרו.
'נהגי הפרדות' ו'הגדוד העברי'
בתקופת מלחמת העולם הראשונה הקים טרומפלדור את גדוד "נהגי הפרדות" שלחם עם הצבא הבריטי בחזית גליפולי. לאחר שפוזר גדוד זה, הקים טרומפלדור יחד עם ז'בוטינסקי את 'הגדוד העברי' שהצטרף לגנרל אלנבי בכבוש ארץ ישראל.
עם ראשית המהפכה הקומוניסטית נסע טרומפלדור לרוסיה וארגן יחידת חיילים יהודית בצבא המהפכה שנועדה להגנה עצמית בפני פורעים. לאחר מכן הצטרף לתנועת "החלוץ" ועמד בראשה. בתקופה זו פיתח את הרעיון להקמת 'גדודי עבודה' של צעירים,שיעמידו את עצמן לתקופה של שנתיים – שלש, לרשות העם היהודי
בארץ ישראל, בסוף 1919, חזר טרומפלדור לארץ להכין את הקרקע לעלית חבריו החלוצים מרוסיה. בארץ החל טרומפלדור להקדיש את כל מרצו לרעיון איחוד תנועת הפועלים. על בסיס רעיון זה הוקמה לימים ההסתדרות הכללית. בינתיים, לרגל המצב הביטחוני, נקרא טרומפלדור לארגן את ההגנה בגליל, ושם נפל בי"א באדר תר"פ.
הקמת גדוד העבודה
חניכיו של טרומפלדור ב"החלוץ", ראשוני העלייה השלישית, עבדו בסלילת כבישים, במקומות שונים בארץ. חצי שנה לאחר נפילתו של טרומפלדור, הקימו חניכיו, ביום י"א באלול תר"פ (1920), במחנה סוללי הכבישים ליד טבריה, תנועה ארצית הנושאת את שמו:
"גדוד העבודה וההגנה ע"ש יוסף טרומפלדור".
התנועה, שחבריה הצטיינו בלהט ציוני סוציאליסטי, קבעה במצעה את הרעיון להקמת "קומונה כללית של העובדים העבריים בארץ ישראל".
ייבוש ביצות העמק והקמת תל יוסף
בראשית שנות העשרים רכש יהושוע חנקין עבור הקרן הקיימת שטחי אדמה גדולים בעמק יזרעאל ובעמק חרוד. השטחים היו גדולים ושוממים ושלטה בהם הקדחת.
מוסדות הישוב בארץ הבינו כי רק גוף גדול ומאורגן, הנכון לכל הקשיים, יהיה מסוגל לכבוש את אדמות העמק, ליבש את ביצותיו ולהפכן לגן פורח.
המשימה לכבוש את עמק חרוד הוטלה על גדוד העבודה. הגדוד מצדו ראה בזאת הזדמנות להגשים את חזון "הקבוצה הגדולה", קבוצה שתמנה אלפי חברים שיתרכזו במספר ישובים קרובים זה לזה ויתפרנסו מחקלאות, מתעשיה, תירות, שרותים וכדומה.
קבוצות של חברים מפלוגות גדוד העבודה בראש העין ובמגדל, עלו ביום י"ח אלול תרפ"א למעין חרוד והקימו את פלוגת עין חרוד. שלושה תדשים מאוחר יותר, בי"ב כסליו תרפ"ב, עלו קבוצות נוספות מחברי הגדוד והקימו את תל יוסף.
שנים אחדות הוו תל יוסף ועין חרוד משק אחד בשני מקומות. אך כעבור זמן לא רב, נתגלעו בגדוד חלוקי דעות בדרך השימוש בכספי המוסדות המיועדים לפתוח המשק. בהחלטה שנתקבלה בהסתדרות הכללית נפרדו שני המשקים תוך חלופי חברים.
פלוגת תל יוסף נשארה בגדוד העבודה ופלוגת עין חרוד פרשה ממנו והקימה גוף ארצי נפרד
תל יוסף - נקבע כמרכז גדוד העבודה והכשרת מפקדי ההגנה ומעצב את אופיו כמשק חקלאי לאחר הפילוג היתה פלוגת תל יוסף למרכז גדוד העבודה.
לימים הצטרף לגדוד קבוץ כפר גלעדי, הוקמה רמת רחל ונוסדו מספר פלוגות עירוניות.
התסיסה הרעיונית בגדוד הביאה לפרישתן של שתי קבוצות נוספות: האחת "השמאל" שחלק גדול מחבריה ירד לרוסיה והקים בקרים קבוץ דומה בשם "וויה נובה", (דרך חדשה באספרנטו), והשניה, קבוצת "מושבניקים" שהקימו את כפר ויתקין.
בשנים הראשונות לקיומו של קבוץ תל יוסף נקבע אופיו של המשק כמשק החקלאי מעורב. עקב כך נערכו באותם שנים ניסיונות בענפי חקלאות רבים ובשיטות גדול שונות להתאימם לתנאי המשק והאזור.
בתקופה זו ניטעו כרם א', כרם ב', מטע זיתים וחלקות ניסיוניות של מטעי נשירים. כמו כן נוסו מטעי בננות שלא התאקלמו באזור.
מן השנים הראשונות לקיום הקבוץ, היו חבריו פעילים ב"הגנה". בתקופת גדוד העבודה נערכו בתל יוסף הקורסים הראשונים של המפקדים ב"הגנה".
"זכות ראשונים לתל-יוסף"
בתחומים רבים היה למשק תל יוסף "זכות ראשונים": מאור חשמל בחדרי חברים, בחצר ובענפי המשק, תזמורת כלי נשיפה, מכונת ראינוע ששמשה גם את שאר ישובי העמק, טרקטור זחל, קומביין ראשון, בריכת אגירה ועוד.
בסוף שנות העשרים הצטרפה לתל יוסף קבוצת חברים מכפר גלעדי -תל חי וכן הצטרפה לתל יוסף קבוצת "במחנה", קבוצת חלוציםמצ'כיה שישבה ברחובות.
בסוף שנות העשרים, בעקבות המשבר הכלכלי בארץ התפוררו הפלוגות עירוניות ושלושת קיבוצי הגדוד הצטרפו לקבוץ המאוחד.
תקופת הגדוד - אבני דרך:
י"א באלול תר"פ 1920- יסוד גדוד העבודה ליד חמי טבריה.
י"ט באלול תר"פ 1920- העלייה למעין חרוד - כבוש עמק חרוד
י"ב בכסליו תר"פ 1920- פלוגה מן הגדוד עולה לתל שיך חסן ומקימה את תל יוסף.
כ' בסיון תרפ"ג 1923- פלוגת עין חרוד פורשת מגדוד העבודה.
תרפ"ז 1927- קבוצת ה"שמאל" עוזבת את הגדוד ויורדת מן הארץ
תרפ"ז 1927- קבוצת ותיקים פורשת מהגדוד ומיסדת את כפר ויתקין
תרפ"ח 1928- פלוגת גדוד העבודה ברחובות מצטרפת לתל יוסף.
תרפ"ט 1929- מאורעות אב תרפ"ט, התקפה ישירה על המשק. התקפה
נהדפה לא היו נפגעים.
תר"ץ דצמבר 1929- גדוד העבודה מתאחד עם הקבוץ המאוחד.
מספר חברי תל יוסף לאחר הפילוג בגדוד כ- 230
מספר חברי תל יוסף עם הכניסה לקבוץ המאוחד כ- 200
פרק ב. תל יוסף בתקופת טרום המדינה (1929 – 1948):
היסודות ליישוב הקבע כאחד ממשקי החקלאות הגדולים בארץ
לאחר שנים אחדות של פיצול המשק: בתל יוסף מטה, על ראש גבעת
קומי ובמשק ההולך ונבנה למרגלות הגבעה, הסתימה בנית ישוב
הקבע.
בקיץ תרפ"ט 1929, נסתיימה העברתו של המשק לישוב הקבע.
ביצות העמק כבר יובשו. החלה תקופה של התרחבות וקליטה. נרכשו
קרקעות נוספות מהכפר שטה ומהכפר קומי, הוקמה אגודת המים
האזורית ונתווספו מי בארות על מי המעיינות הקיימים.
בראשית שנות השלושים ניטע הפרדס לרגלי הגלבוע ומטע נשירים
ליד חצר המשק.
מספר ענפי החקלאות גדל, למעשה לא היה גידול חקלאי בארץ שלא
נוסה גם בתל יוסף. ענפי החקלאות שנקלטו באזור התרחבו, פותח
ענף המדגה ותל יוסף היה ועודנו אחד ממשקי החקלאות הגדולים בארץ.
ניצני תעשייה ופיתוח אגודות ושירותים אזוריים
ביישוב המתפתח צצים ניצנים ראשונים של תעשיה, מפעל להפקת שמן אתרי, מפעל המתכת והשותפות בדפוס הקבוץ המאוחד בעין חרוד שהפך לימים
לדפוס תל יוסף.
משק תל יוסף שותף בהקמת מפעלים אזוריים בהם: "אגודת המים",
"הזית", וקואופרטיב ההובלה "בית שאן חרוד". וקואופרטיב
להובלת נוסעים "העמק" שהפך לימים ל"אגד".
התמודדות ממושכת עם התקפות הפורעים
במאורעות 1936, נערכה על המשק התקפה. הפורעים פרצו לחצר ונהדפו תוך אבדות. במשק לא היו נפגעים. נערכו התקפות חוזרות ונשנות על עובדי הכרם והפרדס, חברים רבים מתגייסים לחיל הנוטרים. לאחר פרוץ מלחמת העולם השניה, מתגייסים חברים לצבא הבריטי ולפלמ"ח. עול עבודה כבד הוטל על הנשארים בבית. תל יוסף מהווה את אחד מבסיסי הפלמ"ח. מחלקות פלמ"ח שסיימו את שרותם בתל יוסף מקימות ומשלימות ישובים שונים ברחבי הארץ.
קליטת עלייה והקמת בית הספר המשותף
קבוץ תל יוסף משתייך לתנועה הארצית "הקבוץ המאוחד". בעזרת התנועה קולט הקבוץ קבוצות של "חלוצים" עולים מצ'כיה, מפולניה ומגרמניה. החלה קליטת חברות נוער מגרמניה ואוסטריה ולאחר המלחמה גם חברות נוער מארצות אחרות ואף חברות נוער מילידי הארץ. חברות נוער אלה יסדו או השלימו ישובים רבים ברחבי הארץ.
באותה תקופה, הוקם בית הספר המשותף לתל יוסף ולעין חרוד. החלה קליטה ראשונה של עולים שהגיעו לארץ בדרכים שונות במהלך המלחמה. הגיעו הדים ראשונים על השואה. חרדת חברים לגורל משפחותיהם באירופה, רבה ביותר. עם הניצחון על הצורר, נערך המשק יחד עם כל הישוב למאבק על פתיחת שערי הארץ, ולקליטת פליטי השואה.
תקופת טרום המדינה - אבני דרך:
1929- הצטרפות לקבוץ המאוחד
1931- התחלת נטיעת הפרדס
1934-1932- הצטרפות חברי "דרור" מהחלוץ הפולני לתל יוסף
1934- קליטת חברת הנוער הראשונה מגרמניה
1936- פרוץ מאורעות 36-39 ליל התקפה קשה על המשק, עשרות חברים מתגייסים לחיל הנוטרים להגנת המשק והאזור. בנים ראשונים מסימים את בית הספר ומצטרפים למשק.
1939- פרוץ מלחמת העולם השנייה, חברים רבים מתגייסים לצבא הבריטי ולפלמ"ח.
1942- הקמת ענף המדגה, הראשון באזור.
1946- "השבת השחורה" חיים חרודי נרצח ע"י חיילים בריטיים ורוב הגברים במשק נאסרים ומובלים למחנות מעצר ברפיח. לקראת קום המדינה מונה תל יוסף כ-430 חברים.
פרק ג. תל יוסף בתקופת המדינה מ-1948 ואילך:
יחד עם כל בית ישראל קבלו חברי תל יוסף בשמחה את החלטת האומות המאוחדות על הקמת המדינה. עם פרוץ מלחמת השחרור התגייסו חברים רבים לצה"ל ליחידותיו השונות. לפלמ"ח, לגולני וליחידות נוספות. חברי תל יוסף השתתפו במלחמה בכל החזיתות. עשרה מחברי תל יוסף נפלו במלחמה זו. עול העבודה במשק הוטל על החברות, על החברים הותיקים ועל בני הנוער.
מאבקים רעיוניים ובסוס תשתית תרבותית מפוארת
לאחר קום המדינה החלו מאבקים רעיוניים בקבוץ המאוחד, המאבקים במשק היו קשים ביותר. והסתיימו בפילוג שחל ב-1952. כ-120 חברים עברו לבית השיטה. תל יוסף הצטרפה לאיחוד הקבוצות והקבוצים אך לא קבלה השלמה במקום החברים שעזבוה. לאחר הפילוג החלה תקופה של התבססות והתרחבות במשק. נקבעו לתל יוסף מכסות המים והקרקע, מספר ענפי המשק הצטמצם. נעלמו ענפים שלא היה בהם יתרון יחסי והורחבו ענפים אחרים.
בעקבות פתיחת שערי הארץ הצטרפו לתל יוסף עולים מפליטי השואה. ב-תש"ט 1949, הוקם בית טרומפלדור, ארכיון ומוזיאון, בית המשמש בית גנזים לפעלו של טרומפלדור ולגדוד העבודה, בית היוצר לתנועה הקיבוצית ולתל יוסף. חברי תל יוסף השתתפו בכל מלחמות ישראל ממלחמת השחרור ועד עתה. שמונה מחברי תל יוסף נפלו במלחמות אלה.
ביסוס החקלאות בתל יוסף כמצטיינת ומובילה
המהפכים הפוליטיים בארץ, המדיניות הכלכלית של הממשלה והשינויים בהתייחסותה לחקלאות, הביאו לירידה חדה ברווחיותה. החתירה המתמדת לייעול, שיפור, התמקצעות ולעליית הפריון, אפשרו למרבית ענפי החקלאות להחזיק מעמד ותרמו לביסוס תל יוסף כמשק חקלאי מצטיין ומוביל באזור ובארץ כולה.
תקופת המדינה - אבני דרך 1948 ואילך:
1944- הקמת בית טרומפלדור
1951- הקמת מכון חליבה מעבר לחליבה מכנית מלאה.
1951- הקמת שכון ותיקים, בנית שירותים בחדרי חברים
1952- הפילוג, 120 חברים עברו לבית השיטה הצטרפות לאיחוד הקבוצות והקבוצים.
1955- הכנסת גדול הכותנה כגדול מרכזי בשלחין
1957 ואילך- הרחבה ניכרת של שטחי השלחין מעבר לשיטות השקיה משוכללות.
1967- הרחבת חדר האכל
1975- מעבר ללינה משפחתית
1990- רכישת דפוס שמואלי, הרחבת הדפוס.
1990 ואילך- הפרטה של רוב הצריכה הפרטית.
סיכום:
תל יוסף מבוססת כיום על מספר ענפים מצומצם: רפת גדולה, מהטובות בארץ, ענף גדולי השדה מהמצטיינים בארץ, מדגה גדול ומתקדם ומספר ענפים קטנים יחסית: לול פיטום, אסם תבואות ופרדס. ענפי התעשיה הקיימים במשק הם: מפעל מתכת, שהוקם עוד לפני קום המדינה וידע עליות וירידות בהתפתחותו, בית דפוס גדול יחסית שראשיתו בבית דפוס קטן שהוקם לאחר הפילוג.
בשנים האחרונות,עם רכישת דפוס מודרני, קבל הדפוס תנופת התפתחות גדולה אך לימים לא צלחה התמודדותו ובסופו נמכר ליזם .מספר החברים במשק נשאר יציב מאז הפילוג בקבוץ המאוחד. דורות התחלפו. בני הדור השני והשלישי מהווים כ-75% מכלל חברי תל יוסף והם הנושאים בעול המשק. במהלך העשורים האחרונים חל שינוי מהותי במערכי החיים בקבוץ. ורוחות "השינוי" המנשבות בארץ לא פוסחות גם על תל יוסף. נרשם ע"י כנעני תמר וגדעון תל יוסף מאי 1999 רוחות השינוי וההפרטה.
לתל יוסף רשומה זכות ראשונים בהובלת תמורות ומהלכים רבים בדברי ימיה.
תל יוסף היה גם בין "החלוצים" בהנחלת ה "לינה משפחתית", ומתוך אותה רגישות לתמורות החברתיות, ואומץ להוביל שינויים, גילה תל יוסף אוזן קשבת לרוחות השינוי וההפרטה, מיד עם תחילתן, ובתום לימוד ובדיקה וקיום דיונים ושיחות בקיבוץ, קיבל הקיבוץ החלטה אמיצה להוביל מהלך מדורג וזהיר של שינוי. צעד אחר צעד, החל הקיבוץ ליישם את השינוי, תוך הקפדה על שמירת הנכסים היקרים לו: "הערבות ההדדית" בכלל והדאגה לוותיקים ולחלשים יותר בפרט, והמשך שמירה וטיפוח ערכי תרבות ומורשת. מאידך, נוכח הרגישות והנחישות הנדרשת בהחלת השינויים, הצביע הציבור בעד מסירת המושכות לידי צוות ניהול חיצוני.
ראשון נבחר רן רונן, שהצליח להעביר תקנון חדש לקיבוץ ובעקבותיו עברה החברה למצב של רשת ביטחון, קריא: הפרטה מלאה ושכר דפרנציאלי, אך עם ערבות הישוב למניעת התדרדרות פרטים לפת לחם, ותוך דאגה ומחוייבות לרווחת הוותיקים ביישוב.
בהמשך התהליך נבחרה לניהול הישוב 'חברת קמה', שהמשיכה את התהליך.
בעקבות תהליך השינוי, התייעלות בניהול הקהילה, וכן מימוש עיסקת תנובה ומכירת מניותיה, הוקל הלחץ הכלכלי. לצד זה, הובילו ההתמקצעות ומיקסום הרווחים בענפים לאיזון הכלכלה ואיפשרה חזרה להשקעה בתשתיות ובפתוח וקידום היישוב.
מדרכות היישוב שבו ונמלאו קולות וצחוקי ילדים, מגרשי השעשועים והמדשאות הרחבות מטופחים, עסקים עולים וצומחים ובהחלט ניכר כי היישוב, חוזר לפרוח.
החתירה למצויינות נמשכת והישגים יוצאי דופן בחקלאות לצד ההתייעלות בקהילה, הובילו לכך ששנת 2009 נסתיימה בתוצאות נאות אשר איפשרו אפילו חלוקת רווחים צנועים לחברי הקיבוץ והקצאת משאבים להשקעה בפיתוח בריכת השחייה.
בספטמבר 2010 , מעודדים מהצמיחה הניכרת ובהמשך לתהליך התגברות המעורבות הקהילתית, מחליטים חברי הקיבוץ לחזור לניהול עצמי.
נכתב ע"י מיכה יקיר וענת מור. נובמבר 2010.