חסר רכיב

רפת

24/06/2016
הרפת הינה מהענפים הוותיקים בקיבוץ. ראשית דרכה בשנת 1921 במבנה דו-קומתי הממוקם בשטחי הרפת כיום, רפת בקומה תחתונה ומגורים בעליונה. (ראה שלט המועצה לשימור אתרים במקום )
כיום, משתרעת הרפת המתקדמת של תל יוסף, על שטח נרחב בחלקו המערבי של הקיבוץ.
הרפת מונה כ: 360 חולבות, ועוד כ: 300 עגלות ו 150 עגלים.
מכסת החלב עומדת היום על מעל 3.674,000 ליטר חלב.
התפוקה היומית הממוצעת, היא של מעל 10.000 ליטר חלב.

חרף התהפוכות והשינויים שחלו במשק הישראלי, הצליחה הרפת להתנהל בצורה רווחית, במרבית השנים, נוכח קיום מדיניות הגדרת מכסות ושמירה על התפוקות. מדיניות זו, סייעה לענף גם בימים בהם חלו עליות מחירים בתשומות, ושמרה על מחיר הוגן ליצרנים. מחירי התוצרת נקבעים בעזרת נוסחה המורכבת ממחיר-מטרה ושיכלול טיב החלב,אחוז השומן כמות המוצקים כמות המים, ניקיון החלב והיעדר תאים סומאטיים בחלב. החלב משווק כולו לחברת תנובה.
גם בתל יוסף ידעה הרפת קשיים, מגפות ומחלות במהלך השנים, אולם הצליחה לבסס את מעמדה כענף חקלאות מוביל, בעיקר בשל יציבות הרווחיות והמוניטין הטוב שלה.


רפת מודרנית וממוחשבת
הרפת בתל יוסף כיום, הנה רפת מודרנית וממוחשבת באופן המבטיח מקצועיות גבוהה, פקוח ומעקב שוטף וקבלת החלטות נכונה.
כל פרה נושאת תג- רגל אישי לזיהוי. בהיכנסם למכון החליבה, שלוש פעמים ביום, מזוהות הפרות בוודאות ונתוני החליבה מועברים למחשב. פעם בחודש נערכת " בקורת-חלב " ונבדקת כמות המוצקים לכל פרה ופרה. בזכות המעקב היום-יומי וההקפדה על הניקיון בכלל ובחליבה בפרט, ניתן לשמור על בריאות העדר, לעקוב אחרי שינויים בתפוקות, לזהות סימני מצוקה או מחלה ולקבוע את מנת המזון, שהנה המרכיב הגדול ביותר של ההוצאות. הרכב המנה נקבע על ידי תזונאי, באופן המבטיח מנה מיטבית מבחינת כמות החלבון, בעלות הנמוכה ביותר. המזון נרכש ממרכז המזון " מילובר- כפר מכבי " .

ריבוי העדר נעשה בהזרעה מלאכותית, בחירת הפר ממנו נלקחת תרומת הזרע, נעשית גם היא באופן ממוחשב, בעזרת 'תוכנה שידוך ייעודית'. המופעלת על ידי " שיאון " והמכילה את פרטיה הגנטיים של כל פרה ופרה מחד ואת נתוני הפרים התורמים מאידך. אמנם אין "רומנטיקה" באופן זה והפרות אינן זוכות לפגוש את הפרים, ייתכן אפילו שהפרות אבלות על כך והפרים בוודאי, אך התוצאות מצדיקות את הדבר והעגלים הנולדים בריאים יותר, חסונים יותר ומניבים יותר חלב ובשר.

בשמירה על בריאות העדר וטיפוחו אנו מסתייעים בתוכנת " חקלאית" ובידע הרב שנצבר אצלה.
לשמירה על רמת התפוקות תורמת גם העובדה שניתוח תוצאות אישיות של כל פרה ופרה מאפשר החלטה אם להמשיך ולהחזיק בפרה, או להחליפה ב"מבכירה" חדשה, שיעור התחלופה החולבות בעדר עומד על כ 30% בשנה.

החלב, עיקר התוצרת
החלב הוא התוצר העיקרי של רפת החלב בתל יוסף, ועיקר משאבי הרפת מכוונים להגדלת כמותו ואיכותו.
במשק החלב הישראלי נהוגה מערכת של מכסות חלב. לכל רפת יש כמות מוגבלת (מכסה) של חלב שמותר לה לשווק למחלבה שאיתה היא עובדת. הרפת יכולה למכור חלב מעבר למכסה, אך המחלבה יכולה לשלם לרפתן מחיר נמוך על כל ליטר של חלב נוסף מעבר למכסה, מחיר שלמעשה לא מכסה את הוצאות יצור החלב. על כן אנו נמנעים מלייצר כמויות עודפות, מובן שלא ניתן לדייק ולעיתים נוצרת כמות עודפת הזוכה למחיר נמוך יותר.
איכות החלב נמדדת במספר קריטריונים, ששקלולם משתנה מזמן לזמן בהתאם לדרישות השוק (טעם, ייצור מוצרי חלב ייחודים) וההיצע של הרפתות, ובעקרון נקבעת לפי אחוזי השומן והחלבון, וחוסר הימצאות תאים סומאטיים המעידים על דלקות. איכות החלב מושפעת מגורמים רבים ביניהם אפשר למנות את המזון, תנאי ההיגיינה בחליבה ובסככות ובעיקר הגנטיקה.

הרכב החלב
מוצקי החלב הם, חלבון, שומן ולקטוז.
השומן הוא אחד ממרכיבי החלב. החלב מכיל כשלושה וחצי אחוזי שומן. במחלבה מפרידים את השומן מהחלב, כשאת חלקו מפנים לייצור שמנת, חלקו לייצור חמאה, וחלקו מוחזר לחלב. הלקטוז הוא הסוכר המצוי בחלב, כמות הלקטוז בחלב משפיעה על מתיקותו.
חיידקים בחלב מצביעים על היגיינת החליבה ועל מצבה הבריאותי של הפרה עצמה. עודף חיידקים בחלב מפריע להפקת מוצרי החלב ומזרז את החמצת החלב.
תאים סומאטיים התאים הסומאטיים הם תאי גוף מתים של הפרה, שנמצאים בתוך החלב. תאים אלו מצביעים על מצבה הבריאותי של הפרה ומהווים תסמין לדלקות קליניות ותת-קליניות בעטין הפרה, כאשר עודף של תאים מצביע על בעיה.

מזון
עיקר הוצאות הרפת המודרנית (מעל 50%) הן על אספקת מזון מתאים לפרות. המזון מהווה את מקור האנרגיה היחיד של הפרה והוא חומר הגלם לייצור החלב והבשר. הפרה, מעלת- גירה מסוגלת לנצל חומרי מזון שבעלי חיים אחרים לא מסוגלים לנצל בזכות חיידקי הכרס שלה שמפרקים את התאית שבצמחים. כתוצאה מכך אפשר להזין את הפרה במזון גס - שחת ותחמיצים לסוגיהם השונים. מזון זה מתעכל היטב, אם כי הוא דל יחסית בחומצות האמינו שמרכיבות את החלבונים. מחסור בחלבונים במזון מתבטא בין השאר במחסור בחלבונים בחלב - כלומר בחלב פחות איכותי. ניתן להשלים את המחסור על ידי מזון איכותי עשיר בחלבונים כמו גרעינים וכדומה. מזון זה יותר יקר, ובנוסף עודף בחלבונים לא מוביל לעלייה ברמת החלבונים בחלב ואף מזיק לפרה, ולכן יש לשקלל בין התועלת מהעלאת איכות החלב על ידי תוספת חלבונים והעלייה בהוצאות הרפתן. כאן נכנס לתמונה התזונאי ובהתאם להוראותיו מורכבת מנת- המזון לפרות.

הרפורמה בענף החלב
הרפורמה בענף החלב בישראל היא תהליך של שדרוג הרפתות בישראל, שהובל על ידי ענף הבקר לחלב בישראל, וחייב את כל בעלי הרפתות בישראל, במטרה לייעל את תהליך הייצור של החלב. תוצאות נוספות של הרפורמה הן יישום תקנים מודרניים של איכות הסביבה, שמירה על ערכי רווחת בעלי החיים, שיפור ואבטחת איכות החלב ועמידה בתקנים מתקדמים ביותר.
הפרויקט החל בתחילת שנת 1999, ביוזמה משותפת של ארבעה גופים: מועצת החלב, משרד החקלאות, משרד האוצר והמשרד להגנת הסביבה. במסגרת הרפורמה עבר הענף תהליך התייעלות וצמצום של כשליש ממספר הרפתות בישראל. ההשקעה הכוללת בביצוע הרפורמה מצד הרפתנים, מועצת החלב ומשרדי הממשלה הסתכמה בכשני מיליארד ש"ח.

ביצוע הרפורמה נועד להסתיים בתחילת שנת 2007 אלא שבעקבות מלחמת לבנון השנייה ניתנה ארכה של שנה (עד תחילת שנת 2008) להשלמת הרפורמה ברפתות רפת תל-יוסף השקיעה כספים רבים בהתאמת הרפת לרפורמה. והתוצאות אכן ניכרות בשטח.

עגלים לבשר
שלוחת העגלים ברפת, עומדת על כ 150 ראש ומייצרת מעל ל50 טון בשר בשנה.
תחלופת החולבות מייצרת עוד כ 50 טון בשר. תל-יוסף הנה בין הרפתות הבודדות העוסקות בפיטום עגלים. מכירת העגלים והחולבות שהוצאו מהעדר נעשית על ידי התארגנות " בני-בקר" המקיימת מכרזים למכירת העגלים והפרות ומפקחים על המכירות.

עובדים 24/7
כיום עובדים ברפת 10 איש, מהם שלושה חברים והיתר שכירים. העבודה הנה 24/7 שהרי מדובר בבעלי-חיים ולעיתים יש מצבי-חירום הדורשים התערבות (כגון תהליך המלטה שהסתבך).
משטר החליבות הנו במחזור של שלוש חליבות ליממה, הראשונה ב 05.00 בבוקר, השניה ב13.00 בצהרים והשלישית ב 21.00 בלילה.
הרפתות מנוטרות במצלמות-מעקב כל העת, בחצרות מקלטרים את הזבל מדי יום ודואגים להתייבשות מהירה יותר של החצרות. הסככות מפונות מהזבל בכל יום, הזבל מפונה למעצרות הנמצאות בקצה כל סככה, ומדי שבוע מפונה למפעל " קומפוסט-העמקים" שותפות של אל"צ (אגודה לציוד חקלאי) וארגון הקניות "משקי-עמק יזרעאל.

נמסר על ידי עקיבא צורי.
חסר רכיב